בשבועות האחרונים נתקלנו בשני מקרים בחיות בר דווקא (תן וקיפוד) בנגיעות ב”סקביאס”. מהי אותה מחלה שכולנו מפחדים ממנה, בעיקר מסיפורים על הידבקות משמיכות צבאיות?
אם כן, סקביאס/גרדת או בשמה המדעי “Sarcoptic”, הינה מחלה עורית הנגרמת על ידי אקרית טפילית בגודל של 0.3-0.4 מ”מ אשר לא ניתן לראותה בעין, אלא רק באמצעות מיקרוסקופ. האקרית חודרת לתוך העור ויוצרת מחילות אשר בתוכן מטילה ביציות. הימצאותם של האקרית והביצים במחילות גורם לגרד עז, התעבות העור, קשקשת ולזיהומים משניים.
משפחת ה “sarcoptidae” מכילה בתוכה מינים רבים של אקריות שלכל אחת מהן יש תאחיזה למין בע”ח מסוים. כלומר, אקרית המדביקה בני אדם הינה ספציפית לבני אדם ואיננה יכולה להשלים את מחזור החיים שלה במין אחר, לדוגמה בכלבים, והפוך. אולם, כן מתאפשרת הדבקה בין בע”ח ממינים שונים אך בדרך כלל ללא גרימת מחלה. ההדבקה נגרמת על ידי מגע עם חיה נגועה.
בכלבים וחתולים המחלה שכיחה יותר בגורים או בחיות שתנאי התברואה שלהן ירודות. הסימנים הראשונים שהבעלים יראו יהיו גירוד עז עד כדי פציעת העור, התקרחויות, קשקשים רבים והתעבות של העור. כמו כן, עקב פגיעה במחסום ההגנה הטבעי של העור יתכנו זיהומיים משניים. ישנם עוד גורמים רבים העשויים לגרום למופע דומה ועל כן יש לפנות לוטרינר המטפל.
אבחון המחלה נעשה על ידי מגרד. כלומר הוטרינר מגרד באמצעות סכין מנתחים שכבה מעור החיה ולאחר מכן הוא יבחן את הדגימה תחת מיקרוסקופ בחיפוש אחר האקרית. הגירוד נעשה ללא טשטוש ואינו מכאיב לבע”ח.
הטיפול למחלה מבוסס על תרופה הנקראת איברמקטין הניתנת לרוב בזריקה אחת לשבוע למשך מס’ שבועות.
לסיכום, סקביאס הינה מחלה עורית פרטנית לבני אדם, אך לבעלי חיים רבים יש מופע דומה של המחלה הנגרמת על ידי מין שונה של אקרית מאותה משפחה אשר עלולה להדביק גם מיני בעלי חיים אחרים. המחלה ניתנת לריפוי ועדיף לאבחנה מוקדם ככל שניתן.
מאמר זה נכתב ע”י שי גולדן מאתר GOLDEN-VET
