מדוע יש להגן הכלב והחתול מפני הטפילים?
הטפילים החיצוניים (פרעושים וקרציות) והפנימיים (תולעים) פוגעים בבריאות הכלב והחתול, גורמים להם סבל ואי-נוחות ואף מסכנים את חייהם. בנוסף, עלולים הטפילים להעביר לחיות מחלות מסוכנות. כלבים וחתולים נדבקים בקלות בטפילים השונים, באמצעות מגע ביניהם, או בעת הימצאותם במקומות הנגועים בטפילים.
פרעושים
הטפילים הנפוצים ביותר בכלבים וחתולים. הם חיים על גוף הכלב והחתול וניזונים ממציצת דם.
ההדבקה: הפרעושים מתפתחים בסביבת המחיה של החיה – בבית בין שערות השטיח, חריצי הרצפה וכו’ ובחוץ בסדקים ובחול, וקופצים על החיה ונצמדים אליה כדי למצוץ את דמה. פרעושים גם עוברים מחיה לחיה.
פרעושים מתרבים במהירות בתנאי חום ולחות ולכן, עיקר פעילותם היא בחודשי האביב והקיץ.
התופעות: גירויים וגירודים בעור, פצעים ודלקות עור, נשירת שיער, איבוד דם העלול לגרום אנמיה ואף מוות; העברת תולעי-מעניים (פרעושים הם פונדקאי הביניים של תולעים שטוחות).
טיפול ומניעה: 1. מקומי – הדברת הפרעושים שעל החיה והגנה עליה מנגיעות חוזרת בפרעושים, באמצעות תכשירים וטרינריים מתאימים לטיפול חיצוני.
2. סביבתי – הדברת הפרעושים הקיימים ומניעת התרבות והתפתחות של פרעושים חדשים בסביבת במרבץ ומחיה של החיה, באמצעות ריסוס בחומרים מתאימים ושמירה על סביבה נקייה.
זהירות: החומרים המשמשים להדברת פרעושים עלולים במינון או בשימוש לא נכון לפגוע בבריאות החיה (בעיקר בחתולים). לכן, יש להתייעץ בווטרינר בבחירת התכשיר להדברה מקומית או סביבתית, ובאופן השימוש בו!
קרצית הכלב
קרצית הכלב היא הקרציה הנפוצה ביותר בעולם. היא נטפלת בעיקר לכלבים, ומוצצת את דמם.
ההדבקה: הקרציות נמצאות בעיקר בחוץ, ולכן הן עולות בעיקר על כלבים שחיים מחוץ לבית, או נמצאים הרבה בחוץ. תקופת הפעילות העיקרית של קרצית הכלב החומה היא בחודשיי האביב והקיץ.
התופעות: גירויים מקומיים, זיהום חיידקי ודלקת עור חריפה, אנמיה.
קרצית נגועה עלולה להעביר מחלות, ביניהם קדחת הקרצית (ארליכיוזיס), הנגרמת מטפיל החודר לתאיי הדם של הכלב באמצעות עקיצת קרצית. בגוף הכלב הטפיל פוגע בתאיי הדם, בטחול, במח – העצם ובאיברים נוספים. המחלה מתבטאת בדיכאון וחולשה, ובהמשך הופכת לכרונית וגורמת לאנמיה, חום, דימומים וזיהומים מישניים, רזון קשה ואף מוות.
טיפול ומניעה:
- מקומי – הדברת הקרציות שעל הכלב והגנה עליו מנגיעות חוזרת בקרציות, באמצעות תכשירים וטריניריים מתאימים לטיפול חיצוני.
- סביבתי – ריסוס סביבת המחייה של הכלב בחומרים מתאימים, ושמירה על ניקיונה.
חשוב: מחלת קדחת הקרציות ניתנת לטיפול בעזרת אנטיביוטיקה מתאימה. אבל, עדיף למנוע אותה ע”י טיפול נכון המונע מהכלב הידבקות בקרציות.
מחלת קדחת הקרצית אינה מידבקת לבני אדם! מחלה אחרת, קדחת הבארות, עלולה לעבור מקרצית הכלב לאדם באמצעות עקיצה, אם הקרצית נושאת את גורם המחלה. מחלת קדחת הבארות אינה מידבקת לכלבים.
תולעים
התולעים הן טפילים פנימיים, בהם נגועים כלבים וחתולים לעיתים קרובות.
התולעים הנפוצות ביותר הן תולעי המעיים העגולות (נמטודות) והשטוחות ( תולעי סרט).
ההדבקה: התולעים העגולות – מצויות בגורים, הנדבקים בהן מאימותיהם, ברחם או ביניקה. אפשר להידבק בהן גם ממגע עם צואה של חיה הנגועה בתולעים.
התולעים השטוחות – מקורן בעיקר בפרעושים. כשכלב/חתול מלקק או נושך עצמו כדי להתגרד, בולע פרעושים, שבגופם תולעים צעירות, וכך הוא נדבק.
התופעות: פגיעה ברקמות ובאברים פנימיים, חסימת מעיים, פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית, חולשה, רזון, אנמיה, בטן נפוחה וכואבת, הקאות, שלשולים.
טיפול ומניעה: מתן תרופה וטרינרית (בכדורים או בזריקה), המשמידה את התולעים הקיימות. אין טיפול המונע הידבקות חוזרת בתולעים. לכן, יש לחזור על הטיפול לפי הנחיית הווטרינר.
חשוב לזכור: חיה הנגועה בפרעושים תהיה נגועה בתולעים!
